שיתוק עצב הפנים / פציאליס 

מהו שיתוק עצב הפנים ומהם הגורמים לו?

שיתוק עצב הפנים הוא מצב רפואי מורכב המשפיע על חולים בכל טווח הגילים, ושכיחותו שווה בקרב גברים ונשים כאחד. העצב השביעי (עצב הפנים) אחראי על הפעלת שרירי ההבעה, וכאשר תפקודו נפגע, נגרמת חולשה או שיתוק מלא בצד אחד של הפנים.

השיתוק יכול להתרחש בשל מגוון סיבות:

• שיתוק על שם בל  (Bell's Palsy)שיתוק המופיע באנשים בריאים לחלוטין מסיבה שאינה ידועה במלואה (לעיתים קרובות על רקע זיהום ויראלי).
• תהליכים תופסי מקום: לחץ פיזי על העצב כתוצאה מגידול במוח, לאורך מהלך העצב, או סמוך לבלוטת הרוק (בלוטת הפרוטיד).
• חבלות או דלקות: פגיעות טראומה או זיהומים באזור האוזן והגולגולת.

השיתוק יכול להיות זמני (וחולף בתוך מספר שבועות או חודשים) או קבוע, ובהתאם לאופיו ומשכו נקבעת אסטרטגיית הטיפול הרפואית והכירורגית.

מדוע פציאליס מסכן את הראייה וגלגל העין?

ההשלכה הקלינית המרכזית והדחופה ביותר של שיתוק עצב הפנים נוגעת לשרירים האחראים על סגירת העפעפיים והרמת הגבה. חוסר סגירה חלקי או מלא של העפעף – מצב המכונה לאגופתלמוס – Lagophthalmos חושף את העין באופן קבוע לסביבה ועלול לסכן באופן מיידי את גלגל העין ואת איכות הראייה:

התייבשות מהירה של הקרנית: היעדר מנגנון המצמוץ הטבעי מונע פיזור תקין של דמעות. בעקבות כך עלולות להיווצר שריטות או כיבים בקרנית. במקרים קיצוניים שאינם מטופלים, זיהום או ניקוב של הקרנית עלולים להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בראייה.

שיטות הטיפול בעין בשלבי השיתוק השונים

הטיפול השמרני (בשלבים הראשונים או במקרים קלים)

בשלבים הראשוניים של המחלה, או במצבים בהם השיתוק חלקי וקל יחסית, המטרה המרכזית היא שימור לחות העין ומניעת יובש קיצוני. הטיפול מתבצע באמצעות:

• הזלפה מרובה של תחליפי דמעות ללא חומר משמר במהלך היום.
• מריחת חומרי סיכה ומשחות עיניים סמיכות לפני השינה.
• שימוש בכיסויים ייעודיים או סגירה מכנית (הדבקה) של העפעפיים בלילה כדי למנוע אידוי דמעות.

הטיפול הכירורגי האוקולופלסטי (במקרים קשים או קבועים)

במקרים מורכבים יותר, או כאשר מסתמן כי השיתוק הוא קבוע ולא חל שיפור ספונטני, נדרשת התערבות ניתוחית דחופה של רופא עיניים מומחה אוקולופלסטיקאי. מטרת הניתוחים היא הגנה מרבית על גלגל העין לצד שיפור קוסמטי ושחזור הסימטריה של הפנים.

בין הפרוצדורות המקובלות:

• השתלת משקולת זהב או פלטינה בעפעף העליון: הליך עדין המאפשר לעפעף העליון להיסגר בצורה פסיבית בעזרת כוח המשיכה בכל פעם שהמטופל מרפה את השריר.
• ניתוחי הידוק והרמת העפעף התחתון (Ectropion Repair) תיקון צניחת העפעף התחתון (אקטרופיון) והחזרתו למקומו הטבעי לכיוון גלגל העין.
• תפירת עפעפיים חלקית (Tarsorrhaphy) הצרת מפתח העין באופן זמני או קבוע להפחתת שטח הפנים החשוף.
• הרמת גבה (Brow Lift) שחזור המיקום האנטומי של הגבה שצנחה, לשיפור שדה הראייה והמראה האסתטי.

שאלות ותשובות נפוצות על שיתוק פציאליס והעין

• מתי חולה עם שיתוק עצב הפנים חייב לפגוש אוקולופלסטיקאי?

מיד עם פרוץ השיתוק. קיימת חשיבות גדולה לבדיקה יסודית מקדימה של העיניים על ידי רופא עיניים שהוא גם אוקולופלסטיקאי. הערכה מוקדמת מאפשרת לזהות סימני יובש ופגיעה בקרנית עוד לפני התפתחות כיבים קשים, ולקבוע אם יש צורך בהתערבות כירורגית מניעתית.

• האם הניתוחים בעפעפיים משאירים צלקות בולטות?

לא. ניתוחים אוקולופלסטיים מבוצעים תוך הקפדה על עקרונות הכירורגיה הפלסטית המודרנית. החתכים מבוצעים בתוך קפלי העור הטבעיים של העפעפיים או בצמוד לקו הריסים, כך שלאחר תהליך ההחלמה המלא הצלקות הופכות לעדינות ביותר וכמעט אינן נראות לעין.

• האם ניתן להחזיר את הסימטריה המלאה לפנים?

בעזרת ניסיונו ומיומנותו של המנתח האוקולופלסטי, ניתן להגיע לתוצאות תפקודיות וקוסמטיות מצוינות, ולשוות מראה סימטרי ומאוזן לשתי העיניים. הטיפול מותאם אישית לכל מטופל במטרה להעניק הגנה מקסימלית לעין הפגועה יחד עם שיפור משמעותי באיכות החיים ובביטחון העצמי.

תמונות לפני ואחרי תיקון צניחת עפעף תחתון בעקבות שיתוק עצב הפנים מימין